עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות ב׳:ט״ז

16 הַרְבֵּה. לְפִי שֶׁאָמַר לְעֵיל וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה נִמְשַׁךְ לָאָדָם מִזֶּה לוֹמַר הִנֵּה אֲקַבֵּל שָׂכָר הַרְבֵּה כְּשֶׁאֶלְמֹד שָׁעָה אַחַת וְאַחַר כָּךְ אֲנִי יוֹשֵׁב בָּטֵל מִתּוֹרָה כִּי כְּבָר יֵשׁ לִי שָׂכָר הַרְבֵּה לְקַבֵּל. לְכָךְ אָמַר אִם לָמַדְתָּ הַרְבֵּה כוּ' דְּאִי לָאו הָכִי לֹא שֶׁהֲרֵי אַדְּרַבָּה יֵשׁ לְךָ עֹנֶשׁ בַּעֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל. וְלֹא אָמְרוּ אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט כוּ' אֶלָּא כְּשֶׁנַּעֲרִיךְ גַּם כֵּן הַמְּנַדְּבִים מָה עֶרְכָּם, הַיְנוּ שֶׁהֶעָשִׁיר מַרְבֶּה וְהֶעָנִי מַמְעִיט, אֲבָל לֹא כְּשֶׁיֵּשׁ בִּיכָלְתּוֹ לְהַרְבּוֹת וְהִמְעִיט. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

17 שְׂכַר כוּ'. וְלֹא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁכְּשֶׁתְּקַבֵּל הַמַּתָּנָה הָרְמוּזָה בַּמַּתָּן וּבָהַרְבֵּה, שֶׁיְּנֻכֶּה מִשְּׂכָרְךָ. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל:

18 וְדַע כוּ'. כְּלוֹמַר אֵין הַכַּוָּנָה כְּדֵי שֶׁתַּעֲבֹד עַל מְנַת לְקַבֵּל פְּרָס. רַק כַּוָּנָתִי הִיא זֹאת שֶׁתֵּדָעֵהוּ דֶּרֶךְ יְדִיעָה לְבַד וּכְדִלְעֵיל. וְיֵשׁ גּוֹרְסִים שֶׁמַּתָּן, בְּשִׁי"ן. וּלְפִי זֶה יֵשׁ לוֹמַר דְּאָתָא לְמֵימַר דַּאֲפִלּוּ מַתָּן שֶׁהִיא הַמַּתָּנָה, בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא, וּלְכָךְ אַל תִּתְמַהּ בִּרְאוֹתְךָ הַצַּדִּיקִים אִם מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ. כֵּן כָּתַב בְּמִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל: עיקר תוי"ט.